.png)
תקשורת חיובית היא לא “לדבר יפה”
- 19 במאי
- זמן קריאה 2 דקות
כשמדברים על תקשורת חיובית בארגונים, הרבה אנשים ישר חושבים על “להיות נחמדים”.לדבר יפה יותר, לעדן מילים, להימנע מקונפליקטים.
אבל תקשורת חיובית היא הרבה יותר מזה.
היא לא אומרת להסכים עם כולם.היא לא אומרת לוותר על גבולות.והיא בטח לא אומרת להימנע משיחות קשות.
בעיניי, תקשורת חיובית היא היכולת להעביר גם מסרים מורכבים בצורה שמכבדת את האדם שמולנו.
אני פוגשת את זה המון בארגונים.
שני מנהלים יכולים להגיד בדיוק את אותו הדבר ולקבל תגובה אחרת לגמרי.
מנהל אחד יוצר שיתוף פעולה.והשני יוצר התנגדות, כעס או הסתגרות.
למה?
כי בסופו של דבר, אנשים לא זוכרים רק מה אמרנו להם. הם זוכרים בעיקר איך גרמנו להם להרגיש.
הטון, שפת הגוף, צורת הפנייה, והאם הרגישו שמקשיבים להם או רק “מטפלים בהם”.
ולפעמים, בלי לשים לב, דווקא תחת לחץ ועומס — התקשורת הופכת להיות מאוד טכנית וקרה.
“שלחתי לך מייל.”
“זה לא באחריותי.”
“אמרתי את זה כבר.”
“אלה הנהלים.”
המשפטים אולי נכונים מקצועית אבל מבחינה אנושית, הם הרבה פעמים סוגרים את השיח במקום לפתוח אותו.
ותקשורת כזו לאורך זמן משפיעה על הרבה יותר מאווירה.
היא משפיעה על מחוברות, על עבודת צוות, על שירות, על מוטיבציה ועל היכולת של אנשים לשתף פעולה גם ברגעים מורכבים.
לפעמים ארגונים משקיעים המון בתהליכים, מערכות והדרכות — אבל שוכחים שבסוף, הדרך שבה אנשים מדברים אחד עם השני משפיעה על הכול.
אחד הדברים שאני מדברת עליהם הרבה בסדנאות הוא שתקשורת חיובית לא מתחילה במילים — אלא בכוונה.
האם אני באמת מנסה להבין את האדם שמולי?
האם אני עסוק רק בלהגיב או גם בלהקשיב?
האם אני רוצה “לסיים שיחה” או באמת לייצר פתרון?
כי אנשים מרגישים מהר מאוד מתי מדברים איתם מתוך לחץ, ביטול או חוסר סבלנות.
גם מחוות קטנות יכולות לשנות לגמרי את החוויה.
לעצור רגע לפני שעונים.להסביר במקום לקטוע.לשאול שאלה במקום ישר להתגונן.לתקשר מאמץ גם כשאין עדיין פתרון.
לפעמים משפט כמו:“אני מבין שזה מתסכל, אני בודק את זה”יוצר חוויה אחרת לגמרי מ:“אין מה לעשות, אלה הנהלים.”
והדבר החשוב הוא שתקשורת חיובית לא רלוונטית רק לשירות לקוחות.
היא רלוונטית לכל ממשק בארגון:בין מנהלים לעובדים,בין צוותים,בין קולגות,ובטח בתקופות של עומס, לחץ או שינוי.
אז איך מייצרים תקשורת חיובית ביומיום?
לעצור לפני תגובה אוטומטית
במיוחד ברגעי לחץ. לפעמים כמה שניות של עצירה לפני תגובה יכולות למנוע שיח מתגונן או פוגע.
להסביר את ה”למה”
אנשים מתמודדים טוב יותר גם עם תשובות לא נעימות — כשהם מבינים את ההיגיון שמאחוריהן.
לתקשר מאמץ
גם אם אין את הפתרון שביקשו, חשוב שהצד השני ירגיש שלא מתעלמים ממנו ושעושים את כל המאמצים כדי למצוא חלופות.
משפטים כמו:“אני בודק את זה”“חשוב לי לעדכן אותך”“אני מבין את הקושי”
מייצרים תחושת שותפות במקום נתק.
לשים לב לטון — לא רק למילים
לפעמים אותו משפט בדיוק יכול להישמע אחרת לגמרי בהתאם לטון שבו הוא נאמר.
לזכור שתקשורת יוצרת תרבות
הדרך שבה מדברים בארגון הופכת עם הזמן לנורמה.
אם התקשורת היא צינית, קצרה ומתגוננת, זה מחלחל.ואם התקשורת מכבדת, עניינית ואנושית, גם זה מחלחל.
בסוף, תקשורת חיובית היא לא “לדבר יפה”.
היא היכולת לייצר חיבור, גם בתוך מציאות עמוסה, לחוצה ומורכבת.
כי אנשים אולי לא יזכרו כל מילה שנאמרה בשיחה, אבל הם כמעט תמיד יזכרו איך גרמנו להם להרגיש.
קטי גברוביץ ייעוץ ארגוני, תדמית וסטיילינג
054-1234567
תגובות